הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שריפות היא, כמובן, למנוע אותן מלכתחילה. אלא שגם כאשר מתרחש הנורא מכל והשריפה מתפרצת לה, המצב עדיין לא אבוד. כיום, יש לא מעט כלים ואמצעים שתכליתם היא כיבוי שריפות, ואשר חשיבותם מכרעת: הם יכולים, פשוטו כמשמעו, להציל חיים ולמנוע נזקים מהותיים במבנה.
הפיתרון העיקרי בכיבוי אש מקומית : מים
זרנוקים וגלגלוני כיבוי הינם האמצעים הנפוצים ככל שמדובר בכיבוי אש בצינור מים. הזרנוק הינו עבה יותר ומגלגלים אותו ללא גלגל אלא פשוט בשיטת שתי וערב. בגלגל כיבוי אש יש צינור שחור שהינו דק יותר ובסופו ברז המאפשר פתיחה וסגירה. ( את הזרנוק פותחים רק בברז המרכזי ולכן זה מסורבל יותר). בגדול שני האמצעים הללו הינם מצויינים לכיבוי אש שזה עתה שנדלקה –כלומר אש מסדר גודל קטן עד בינוני. גם הזרנוק וגם גלגלון הכיבוי הינם נוחים לתפעול ומאפשרים תגובה מהירה לדליקה מקומית הפורצת ודורשת כיבוי במים. במים חונקים את האש בעודה ואיבה ולא מאפשרים לה להתפשט
מערכות אוטומטיות לכיבוי אש ודליקות
מעבר לאמצעי כיבוי האש שנועדו להיות מתופעלים על ידי האדם, בעת חירום, אחרים מבוססים על אופן פעולה אוטומטי. מערכות אלה, אותן ניתן למצוא בעיקר בבתי עסק או במוסדות ציבוריים, מופעלות באופן מיידי כאשר החיישנים שבהן מתריעים על חום גבוה במיוחד או עשן (והרי אין עשן בלי אש). במצב הזה, ייכנסו לתמונה לרוב הספרינקלרים – או המתזים - קו ההגנה הראשון בפני שריפות. המתזים, כפי שניתן להסיק בוודאי משמם, יתיזו מים בכמות גדולה כלפי מטה, עד לכיבוי יעיל של השריפה. הספרינקלים חיוניים כאשר מקום מסוים לא מאויש על ידי בני אדם, אם כי הוא יכול לסייע, כמובן, גם כשאנשים נמצאים בתוך המבנה.
האביזר הבא בסקירה הוא המפוחים, אשר התפקיד שלהם הוא לבצע פיזור של העשן, במקרה של שריפה. הדבר אמור להקטין עד למינימום האפשרי את הסבירות שאנשים ייפגעו עקב שאיפת העשן (לעיתים עד לרמה של חנק), אפילו אם הם לא נחשפים ללהבות באופן ישיר.
לבסוף, לא ניתן שלא להתייחס לגלאי העשן. אלה עשויים להפעיל את המערכות שהוזכרו מעלה, אך לעיתים מבצעים בעצמם פעולות שיכולות להקטין במידה משמעותית את הנזק הנגרם. בין השאר, מדובר כאן על הפסקת מערכות האיוורור ומיזוג האוויר, פתיחת חלונות המבנה או אפילו חיוג חירום למכבי האש.
